יחידה סודית במודיעין הרוסי רואה בסין "אויב", על אף ההתקרבות הפומבית ביחסים בין מוסקבה לבין בייג'ינג בשנים האחרונים - כך דווח בניו יורק טיימס, שציטט מסמך פנימי מסווג שהגיע לידיו.
בעוד שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצהיר שהקשר המתהדק עם סין איתן כסלע, יחידה חשאית - שקיומה לא היה ידוע עד כה - מזהירה שבייג'ינג מציבה איום חמור על הביטחון הרוסי. אנשיה טוענים שבייג'ינג מגבירה את מאמציה לגייס סוכנים רוסים ולהשיג טכנולוגיה צבאית חשאית, בעודה מנסה לפתות מדענים רוסים מתוסכלים.
אנשי היחידה אומרים שסין מרגלת אחר פעולות הצבא הרוסי באוקראינה כדי ללמוד על כלי נשק ולוחמה מערביים. הם חוששים שאקדמאים סינים מכינים את היסודות לתביעות על טריטוריה רוסית. בנוסף לכך, הם הזהירו כי סוכני מודיעין סיניים פועלים באזור הארקטי באמצעות חברות כרייה ומרכזי מחקר אוניברסיטאיים ככיסוי.
האיומים מפורטים במסמך תכנון פנימי בן שמונה עמודים של סוכנות הביון הפדרלית של רוסיה (FSB), הקובע סדרי עדיפויות למניעת ריגול סיני. המסמך אינו מתוארך, מה שמעלה את האפשרות שמדובר בטיוטה, אם כי נראה מההקשר שהוא נכתב בסוף 2023 או תחילת 2024.
בניו יורק טיימס דווח שקבוצת פשיעה של האקרים בשם Ares Leaks השיגה את המסמך, אבל לא פירטה כיצד. בעיתון אמרו שלא ניתן לאמת באופן מוחלט את המסמך מסיבה זו, אך הם שיתפו אותו עם שש סוכנויות ביון מערביות, שכולן העריכו שהוא מקורי.
המסמך מספק את המבט המפורט ביותר עד כה על מאחורי הקלעים של דרך החשיבה של הריגול הנגדי הרוסי על סין. מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה בפברואר 2022, הברית החדשה של מוסקבה עם בייג'ינג שינתה את מאזן הכוחות העולמי, ומעוררת דאגה רבה בארצות הברית ובמערב בכלל.
רוסיה שרדה שנים של סנקציות כלכליות מערביות שהוטלו עליה בעקבות הפלישה, למרות התחזיות הרבות שחזו שהיא תקרוס במהרה. סין הייתה שם כדי למלא את הוואקום שהותירו מדינות המערב.
סין היא הלקוחה הגדולה ביותר של נפט רוסי ומספקת לה שבבי מחשב חיוניים, תוכנה ורכיבים צבאיים. כשחברות מערביות נמלטו מרוסיה, מותגים סיניים התערבו כדי להחליף אותן. שתי המדינות אומרות שהן רוצות לשתף פעולה מגוון אדיר של תחומים, כולל יצירת סרטים ובניית בסיס על הירח.
פוטין ושי ג'ינפינג, מנהיג סין, מתארים את השותפות ביניהם ככזו כ"חסרת גבולות", אבל המזכר הסודי ביותר של ה-FSB מעיד על מציאות מורכבת יותר.
"יש לך את ההנהגה הפוליטית, והחבר'ה האלה כולם בעד התקרבות לסין", אמר אנדריי סולדטוב, מומחה לשירותי המודיעין של רוסיה שחי בגלות בבריטניה ובחן את המסמך לבקשת ניו יורק טיימס. "יש לך גם את שירותי המודיעין והביטחון, והם מאוד חשדנים".
דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, סירב להגיב על הכתבה של ניו יורק טיימס. משרד החוץ הסיני לא השיב לבקשות להגיב על המסמך.
המסמך הרוסי חושף מאבק מודיעיני "מתוח ומתפתח במהירות". שלושה ימים לפני שפלש פוטין לאוקראינה ב-2022, אישר ה-FSB תוכנית חדשה ללוחמה ביון בשם "אנטנט-4", כך עולה מהמסמך. שם הקוד, שככל הנראה נבחר בהומור ציני כהתייחסות לידידות הגוברת בין מוסקבה לבייג'ינג, הסתיר את המטרה האמיתית של התוכנית: למנוע מסוכנים סיניים לפגוע באינטרסים הרוסיים.
רוסיה הפנתה אז כמעט את כל משאביה הצבאיים והמודיעיניים לאוקראינה, המרוחקת יותר מ-6,400 ק"מ מגבולה עם סין, וחששה שבייג'ינג תנצל זאת. לפי המסמך, מאז אותה תקופה, ה-FSB זיהה כי סין אכן עושה זאת. סוכני המודיעין הסיניים הגבירו את מאמציהם לגייס פקידים, מומחים, עיתונאים ואנשי עסקים רוסים המקורבים לשלטון במוסקבה.
כדי להתמודד עם האיום, הורה ה-FSB לקציניו לחסום את "הסכנה" ולמנוע העברת מידע אסטרטגי חשוב לסינים. הקצינים נדרשו לקיים פגישות פנים אל פנים עם אזרחים רוסים הפועלים בשיתוף פעולה הדוק עם סין, ולהזהיר אותם כי בייג'ינג מנסה לנצל את רוסיה ולהשיג מחקרים מדעיים מתקדמים.
עוד הורה ה-FSB לאסוף מידע באופן שוטף על משתמשים באפליקציית המסרים הסינית WeChat, כולל פריצה לטלפונים של יעדי ריגול וניתוח הנתונים באמצעות כלי מיוחד של יחידה בסוכנות.
האפשרות של ברית ארוכת טווח בין שתי המעצמות הדיקטטוריות, שבהן חיים יחד כמעט 1.6 מיליארד איש וברשותן כ-6,000 ראשי נפץ גרעיניים, מעוררת דאגה עמוקה בוושינגטון.
חלק מבכירי ממשל טראמפ סבורים כי באמצעות הושטת יד לפוטין, ניתן יהיה להפריד את רוסיה מסין ולהימנע ממה ששר החוץ מרקו רוביו כינה "שתי מעצמות גרעיניות המאוחדות נגד ארצות הברית".
"אצטרך לפרק את האיחוד הזה, ואני חושב שאוכל לעשות זאת", אמר טראמפ זמן קצר לפני בחירתו בנובמבר. עד כה, הוא מתקשה לפתור את המלחמה באוקראינה, כפי שהבטיח לעשות, והוא פתח במלחמת סחר כואבת עם סין.
לפי פרשנות אחת של המסמך, יש בסיס לתיאוריה כי עם הגישה הנכונה, ניתן להפריד את רוסיה מסין. המסמך מתאר חוסר אמון וחשדנות משני הצדדים: סין מבצעת בדיקות פוליגרף לסוכניה עם שובם הביתה, מחמירה את הפיקוח על 20 אלף הסטודנטים הרוסים בסין ומנסה לגייס אזרחים רוסים עם בני זוג סינים כמרגלים פוטנציאליים.
מנגד, מחתן לפרש את המסמך אחרת ולהגיע למסקנה הפוכה: העובדה שפוטין מודע היטב לסיכונים שבקשר הדוק עם סין ובכל זאת בוחר לקדם אותו, עשויה להצביע על כך שאין לארצות הברית סיכוי ממשי לשנות את דרכה של רוסיה.
"פוטין מאמין שהוא יכול להעמיק את החיבוק הסיני הזה, וזה לא נטול סיכונים, אבל לדעתו זה שווה את זה", אמר אלכסנדר גבואב, מנהל מרכז קרנגי לענייני רוסיה-אירואסיה, שבחן את המסמך לבקשת ניו יורק טיימס. "אבל אנחנו גם רואים שיש אנשים בתוך המערכת שמטילים ספק בגישה הזו".
במשך שנים חיזר הנשיא פוטין אחרי שי ג'ינפינג, נשיא סין, ביותר מ-40 פגישות אישיות, וביסס שותפות עמוקה הרבה יותר עם סין מאז הפלישה לאוקראינה. בין שתי המדינות קיימים יחסי גומלין כלכליים טבעיים: רוסיה היא אחת מיצרניות האנרגיה הגדולות בעולם, וסין היא צרכנית האנרגיה הגדולה ביותר.
מצב זה מציב אתגר מורכב בפני סוכני המודיעין הנגדי של רוסיה. מסמך ה-FSB חושף את ניסיונותיהם לבלום את הסיכונים שמציב המודיעין הסיני מבלי לגרום ל"תוצאות שליליות ליחסים הבילטרליים". הקצינים הוזהרו מלהזכיר בפומבי את שירותי המודיעין הסיניים כ"אויב פוטנציאלי".
ההנחיה, שככל הנראה נכתבה להפצה למשרדי השטח של ה-FSB, מספקת הצצה נדירה לעולמה הפנימי של אחת המחלקות החזקות בממסד המודיעיני הרוסי: המחלקה לפעולות מודיעין נגדי, הידועה כ-D.K.R.O. המסמך נכתב על ידי השירות השביעי של ה-D.K.R.O, האחראי על התמודדות עם ריגול מסין וממדינות אסיה אחרות.
חרדה מפני פגיעותה של רוסיה מול בייג'ינג המתעצמת שולטת במסמך. עם זאת, לא ברור עד כמה חששות אלה נפוצים בקרב הממסד הרוסי מעבר ליחידת המודיעין הנגדי הזו. גם מדינות בעלות ברית מרגלות זו אחר זו באופן שגרתי.
"כפי שאומר הפתגם הישן, אין דבר כזה שירותי מודיעין ידידותיים", אמר לניו יורק טיימס פול קולבה, עמית בכיר במרכז בלפר למדע ולעניינים בינלאומיים בהרווארד, ששירת 25 שנים במנהלת המבצעים של ה-CIA, כולל ברוסיה. "לא צריך לחפור עמוק מדי אצל קציני צבא או מודיעין רוסים כדי לגלות חשדנות עמוקה כלפי סין. בטווח הארוך, סין היא, למרות השותפות הבלתי מוגבלת והתועלת שהיא מביאה, גם איום פוטנציאלי".
זמן קצר לאחר שכוחות רוסיים חצו את הגבול לאוקראינה, החלו לזרום לרוסיה נציגים מחברות הגנה סיניות ומכונים הקשורים למודיעין הסיני. על פי מסמך ה-FSB, מטרתם הייתה להבין טוב יותר את המלחמה. לסין יש מדענים מהשורה הראשונה, אך צבאה לא ניהל מלחמה מאז עימות בן חודש עם וייטנאם ב-1979.
לכן, סין חרדה לגבי יכולות הצבא שלה מול נשק מערבי בסכסוך פוטנציאלי סביב טייוואן או ים סין הדרומי. גורמי המודיעין הסיניים להוטים להבין את הלחימה של רוסיה מול צבא הנתמך על ידי המערב.
"בייג'ינג מתעניינת במיוחד במידע על שיטות לחימה באמצעות רחפנים, שדרוג התוכנה שלהם ושיטות להתמודדות עם סוגי נשק מערביים חדשים", נכתב במסמך ה-FSB, שמציין כי בייג'ינג מאמינה שהמלחמה באוקראינה תימשך זמן רב. הסכסוך חולל מהפכה בטכנולוגיה ובטקטיקות בשדה הקרב.
סין מפגרת אחרי רוסיה במומחיות האווירית שלה, והמסמך מציין כי בייג'ינג הפכה זאת למטרה מרכזית. סין מכוונת לגייס טייסים קרביים וחוקרים בתחומי התעשיות האוויריות ומערכות בקרה. כמו כן, המסמך מציין כי סין מחפשת מומחים רוסים שעבדו על האקרנופלן, ספינת קרב דמויית-רחפת שפיתוחה הופסק על ידי ברית המועצות.
"עדיפות בגיוס ניתנת לעובדים לשעבר של מפעלי מטוסים ומכוני מחקר, וכן לעובדים נוכחיים שאינם מרוצים מהפסקת תוכנית פיתוח האקרנופלן על ידי משרד ההגנה הרוסי או שחווים קשיים כלכליים", נכתב בדוח.
שכירי חרב רוסים על הכוונת
לא ברור מהמסמך אם מאמצי הגיוס הללו מוגבלים להעסקת מומחים רוסים במיזמים סיניים או כוללים גם גיוסם כמרגלים. המסמך גם חושף כי רוסיה מודאגת מאוד מהאופן שבו סין תופסת את המלחמה באוקראינה ומנסה לספק למרגלים הסיניים מידע חיובי על המבצעים הרוסיים. הוא מורה לסוכני המודיעין הנגדי הרוסי להכין דוח לקרמלין על כל שינוי אפשרי במדיניות של בייג'ינג.
מדינות המערב האשימו את סין באספקת רכיבי נשק קריטיים לרוסיה תוך ניסיון להסתיר זאת, חרף הכחשותיה של בייג'ינג. אך מסמך ה-FSB תומך בטענה זו, וקובע כי סין הציעה להקים שרשראות אספקה למוסקבה שיעקפו את הסנקציות המערביות והציעה להשתתף בייצור רחפנים וציוד צבאי מתקדם אחר. המסמך אינו מציין אם ההצעות הללו יושמו, אם כי סין סיפקה רחפנים לרוסיה.
המסמך גם מצביע על עניין סיני בקבוצת וגנר, ארגון שכירי חרב שתמך במשך שנים בממשלות באפריקה ולחם לצד הכוחות הרוסיים באוקראינה, עד שאיבד מכוחו עם מותו של מייסדו יבגני פריגוז'ין.
"הסינים מתכננים לנצל את ניסיונם של לוחמי וגנר בצבא שלהם ובחברות צבאיות פרטיות הפועלות במדינות דרום-מזרח אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית", נכתב בדוח.
נוסח הדוח אינו מבהיר אם ה-FSB סבור שסין מעוניינת לגייס לוחמי וגנר לשורותיה או רק ללמוד מהניסיון שלהם.
"עקבות סיניים" ברוסיה
רוסיה חוששת זו תקופה ארוכה מחדירה סינית לאורך הגבול המשותף שלהן, המשתרע על פני 4,209 ק"מ. לאומנים סינים מתנגדים שנים ארוכות לאמנות מהמאה ה-19 שבהן סיפחה רוסיה שטחים נרחבים, כולל העיר ולדיווסטוק של ימינו. נושא זה מעורר כעת דאגה מיוחדת, שכן רוסיה נחלשה עקב המלחמה והסנקציות הכלכליות, וחלשה יותר מתמיד לעמוד בפני בייג'ינג.
דוח ה-FSB מעלה חששות כי כמה אקדמאים בסין מקדמים תביעות טריטוריאליות נגד רוסיה. לפי המסמך, סין מחפשת עקבות של "עמים סיניים עתיקים" במזרח הרחוק של רוסיה, ככל הנראה כדי להשפיע על דעת הקהל המקומית כך שתתמוך בטענות הסיניות. ב-2023 פרסמה סין מפה רשמית שכללה שמות סיניים היסטוריים לערים ואזורים בתוך רוסיה.
ה-FSB הורה לקציניו לחשוף פעילויות לאומניות כאלה, וכן ניסיונות של סין להשתמש במדענים וארכיונים רוסיים למחקרים שמטרתם ליצור זיקה היסטורית לשטחי הגבול.
"עשו עבודה מונעת בקרב אזרחים רוסים המעורבים בפעילויות אלו", נכתב בהנחיה, "הגבילו כניסה למדינה של זרים כצעד להשפעה".
החששות מפני התרחבות ההשפעה הסינית אינם מוגבלים לשטחי הגבול במזרח הרחוק של רוסיה, אלא גם למדינות מרכז אסיה, שהיו חלק מברית המועצות.
כיום, לפי דוח ה-FSB, בייג'ינג פיתחה "אסטרטגיה חדשה" לקידום עוצמה רכה באזור. על פי המסמך, סין החלה ליישם אסטרטגיה זו באוזבקיסטן. פרטי האסטרטגיה לא נכללים במסמך, מלבד האזכור שהיא כוללת שיתוף פעולה הומניטרי. אוזבקיסטן ושכנותיה הן בעלות חשיבות עבור פוטין, שרואה בשיקום תחום ההשפעה הסובייטי חלק מהמורשת שלו.
הדוח מדגיש גם את התעניינותה של סין בשטחים הארקטיים העצומים של רוסיה ובנתיב הים הצפוני, הסמוך לחופיה הצפוניים של רוסיה. בעבר, המים באזור זה היו קפואים מכדי לאפשר שיט סדיר, אך בשל שינויי האקלים, הנתיב הזה צפוי להפוך לעמוס יותר ויותר. הנתיב הזה יקצר משמעותית את זמן השיט בין אסיה לאירופה, ופיתוחו יקל על סין לשווק את סחורותיה.
על פי מסמך ה-FSB, בייג'ינג סבורה כי הסנקציות המערביות יאלצו את רוסיה לפנות לסין כדי לשמר את התשתיות המיושנות שלה באזור. ענקית הגז הרוסית נובאטק כבר נסמכה על סין כדי להציל את פרויקט הגז הטבעי הנוזלי בקוטב הצפוני, לאחר שבעבר הסתמכה על חברה אמריקנית.
ה-FSB טוען שסין מפעילה מרגלים בקוטב. הדוח מציין כי המודיעין הסיני מנסה לאסוף מידע על פיתוח האזור הארקטי של רוסיה, תוך שימוש במוסדות להשכלה גבוהה ובחברות כרייה במיוחד.
אך למרות כל נקודות התורפה הללו, דוח ה-FSB מבהיר כי איבוד תמיכתה של סין יהיה חמור יותר. המסמך מזהיר את הקצינים באופן מפורש כי עליהם לקבל אישור מהדרגים הבכירים ביותר בממסד הביטחוני הרוסי לפני נקיטת כל פעולה רגישה שהיא.